ילדת העולם הגדול: משתדלת לעמוד בקצב

אם החלומות שלך לא מפחידים אותך, כנראה שהם לא גדולים מספיק.

אז עבר חודש וקצת מאז שעזבתי הכל והגעתי למקום המדהים- מטורף הזה. קשה לי מאוד לעמוד בקצב שדברים קורים, מהסיבה הפשוטה שתמיד תמיד קורה משהו. זה לא כמו בבית שאפשר סתם לשבת מול הטלוויזיה ולדעת שסיימת עם כל הדברים להיום, יש פה תחושה מתמדת שאני מפספסת משהו, שבזמן שאני יושבת בחדר אני אמורה להיות במקום אחר ולעשות משהו.

אז שבוע שעבר היה לנו שבוע של צדק חברתי שמסגרתו לא למדנו, אלא עברנו סדנאות והרצאות והיה מעניין מאוד. אהבתי את הרעיון שעוצרים את הלימודים לשבוע במטרה להתרכז במה שקורה ברחבי העולם ובמטרה לנסות ולמצוא פתרונות, או פשוט לפתוח את עינינו למתרחש בעולם.

השבוע נסעתי עם הקבוצה של הקיר טיפוס ליער במרחק חצי שעה מהקולג' וטיפסנו על קיר טבעי כזה. אני ניסיתי בהתחלה את המסלול הכי קשה ובאיזשהו שלב התייאשתי והחלטתי שזה קשה מידי, המשכתי והגעתי עד הסוף וזה היה שווה את זה לגמרי. גם ממש שמחתי שלא וויתרתי לעצמי וגם הנוף היה מדהים!

אתמול היו לי מבחנים בהיסטוריה וביולוגיה. המבחן בהיסטוריה היה בסדר אני חושבת, היו לנו 20 דקות לענות על 17 שאלות ולמרות שלקח לי הרבה זמן לענות על השאלות הראשונות והייתי צריכה לעשות הכל במהירות ידעתי את רוב הדברים והיה בסדר. לעומת זאת המבחן בביולוגיה, שהמורה הגדיר כקל היה מסובך וארוך ולא הצלחתי להבין את האנגלית. אני לא אוהבת את המורה הזה בכלל, ואני שוקלת לעבור לDesign Thcnology אבל אני אחכה לראות את תוצאות המבחן.